כל קבוצות הליגה שיחקו בלילה האחרון אבל כמקובל במסיבות סיום מסוג זה אחרי שכמעט וכל מה שחשוב כבר הוכרע ראינו הלילה בעיקר את הספסלים של רוב הקבוצות ללא כל דרמה. כך אנחנו יכולים להתעורר לבוקר בו הוכרעו דירוגי הפלייאוף הסופיים.

ברוקלין נטס 134 (44- 38) – אינדיאנה פייסרס 126 (25- 57)

הפייסרס בטאנקינג מתקדם הגיעו לברוקלין לאחר 9 הפסדים רצופים. הנטס הגיעו להילחם על מקום טוב בפלייאין הצמוד במזרח. דוראנט פתח את הרבע הראשון עם 0 מ-5 ולעומתו קיירי פתח בסערה ואת הנקודה העשירית השיג בזריקת חצי מרחק מטורללת עם הבאזר והרבע נגמר ב-41- 29 לנטס שנראה שגם את הקרבות המכריעים מעדיפים לנצח בהתקפה ולא בהגנה. ההפרש הלך ותפי אבל הפייסרס עוד עשו מזה בטעות משחק והשוו ברבע השלישי. אל דאגה הכל בא על מקומו בשלום ודוראנט קיירי והחברה יערכו את משחק הפלייאין בברוקלין.

אושיי בריסט הוביל את הפייסרס עם 28 נקודות כשבאדי הילד מוסיף 21.

הנטס קיבלו 35 נקודות מקיירי וטריפל דאבל של 20 נקודות, 16 אסיסטים (שיא קריירה) ו-10 ריבאונדים מקווין דוראנט. עוד תרמו: אנדרה דראמונד עם 20 נקודות + 13 ריבאונדים וברוס בראון עם 21 משלו.

קליבלנד קאבלירס 133 (44- 38) – מילווקי באקס 115 (51- 31)

הבאקס הגיעו לקליבלנד כשהם מעדיפים לתת לכל שחקני המפתח לנוח ולעומתם הקאבס עלו חדורי רוח קרב. נראה שהתחרות על מקום טוב בפלייאין מביאה הרבה יותר מוטיבציה מאשר התחרות על מקום טוב בפלייאוף. כתוצאה מכך המשחק נגמר אחרי רבע אחד בו הקאבס וקווין לאב טיווחו מהשלוש והסתיים ב-20-46 למארחים.

את מחליפי הבאקס הובילו סנדרו מאמו קלישבילי עם 28 נקודות, תנאסיס אנדטקומנבו עם 27 וגודרן נאוורה עם 24.

קווין לאב הפך לשחקן הראשון בתולדות הליגה שמצליח לסיים משחק של 15 דקות או פחות עם 30+ נקודות כשקלע 32 והוריד גם 10 ריבאונדים – הספק לא רע בכלל. הקאבס ראו גם 23 נקודות של לורי מארקנן ו-18 של אוון מובלי.

 יוסטון רוקטס 114 (20- 62) – אטלנטה הוקס 130 (43- 39):

ההוקס עשו את שלהם על מנת לשמור על המקום התשיעי ולארח את משחק הפלייאין כששלטו במשחק מפתיחתו ועד סופו.

טריי יאנג הוביל את הדרך עבור ההוקס עם 28 נקודות ו-11 אסיסטים כשדנילו גלינארי מוסיף 26 נקודות ודיאנדרה האנטר 22.

אצל הרוקטס ג'יילן גרין רשם משחק טוב עם שיא קריירה של 41 נקודות וקווין פורטר ג'וניר סיים עם 26 רק כדי לדגדג קצת את ההוקס.

שארלוט הורנטס 124 (43- 39) – וושינגטון וויזארדס 108 (35- 47)

ההורנטס אירחו את המשחק כשבראש מעינם להיאבק על מקומם בפלייאין אבל דווקא הויזארדס בהרכב חסר לא התכוונו לסיים את העונה ללא מאבק. אבדיה פתח בחמישיה חזק, עם 8 מתוך ה-15 הראשונות של וושינגטון, והוביל את קבוצתו בנקודות לאורך מחצית ראשונה וצמודה (הוא והצ'ימורה סיימו אותה עם 11 נקודות). ההורנטס קיוו להפסד של אטלנטה שלא הגיע אבל עדיין עשו את שלהם בחצי השני כדי לתת לעצמם צ'אנס.

האצ'ימורה וקיספרט הובילו את הוויזארדס עם 21 ו-20 נקודות בהתאמה. דני אבדיה סיים עם 12 בלבד אחרי הפתיחה הסוערת.

אצל ההורנטס 24 נקודות לצד 10 ריבאונדים ו-9 אסיסטים ללאמלו בול ו-25 נקודות לטרי רוזיר.

ממפיס גריזליס 110 (56-26) – בוסטון סלטיקס 139 (51-31)

הגריזליס נתנו לרוב שחקני הרוטציה (וכל החמישיה) לנוח והסלטיקס עלו בהרכב החזק שלהם כך שהמשחק נראה בהתאם. התוצאה היא שהסלטיקס מסיימים במקביל לגריזליס כקבוצה במקום השני בקונפרנס.

ג'ייסון טייטום נתן תצוגה של 31 נקודות וג'יילן בראון רשם 18 עבור הסלטיקס ששיתפו את כל ה-14 בסגל למשחק וכולם גם קלעו.

אצל ממפיס סנטי אלדאמה קלע 20 נקודות וזאיר וויליאמס 18.

ניו-יורק ניקס 105 (37- 45) – טורונטו ראפטורס 94 (48- 34)

איך יודעים שבא אביב? כשפורים כבר חלף עבר לו, הירוק שבחוץ מתחיל להיצבע בכתמים צהובים וכתומים, שלטים קטנים של "כשר לפסח" צומחים על מדפי הסופר, והניקס מנצחים משחק שעדיף להם להפסיד בו אחרי שמזמן יצאו מתמונת הפוסט סיזן, זה סימן שבא אביב.

הניקס פתחו בסערה עם 31 נק' ברבע הראשון מול 22 בלבד של הקנדים (אצלם עדיין חורף), טורונטו עוד הצליחו לעמוד בפרץ משך שני רבעים לפני שהאימפריה הניו יורקית המטירה עליהם 32 נק' ברבע האחרון והכריעה את המשחק.

האנטי גיבור של המשחק היה אובי טופין, עוד אחד בשרשרת ארוכה של שחקנים שכנראה נתהה האם פשוט טעינו לגביו ערב הדראפט או שאלמלא היה מגיע לניקס אולי בכל זאת היה הופך לשחקן משמעותי בליגה. בכל מקרה את הנעשה אין להשיב וטופין לפחות ניצל את הסיטואציה על מנת לקלוע לא פחות מ-42 נק' ולשפר במשהו את נתוניו העונה ובכלל. ג'ריקו סימס, שחקן חביב עם שם מגניב לקח 14 ריב', ועמנואל, במהירות האופיינית לו, מסר 12 אס'.

בצד השני בלטו, ככל שאפשר לומר זאת, כריס בושה החביב עם 21 נק', גם אם רק ב-6/14 מהשדה, אננובי החביב לקח 9 ריבאונדים מתחת לאפם של הניקס האימתניים, וסקוטי בארנס, מניה בטוחה, מסר 5 אס' ב-22 דקות משחק.

לאן הולכים מכאן? הניקס, כדרכם, הביתה. אודה ואבוש, עונת 2021 יצרה אצלי ציפיות מהניקס, ובכך אפשרה לעונת 2022 להיתפס בעיני כעונה מאכזבת. הסוד אצל הניקס, כמו כשצופים בסרט בינוני, הוא פשוט לבוא מראש עם ציפיות נמוכות, ואז תופתע לטובה, ולפיכך אני מודיע בזאת על הנמכת ציפיות בנוגע לעונת 2023, אולי זה יעזור קצת.

טורונטו, חייבים להודות, עשתה עונה מדהימה – אחרי התחלה חלשה מאד, הקבוצה התחילה לרוץ, מצאה מחדש את סיאקאם, הצליחה לשלב אותו עם בארנס, הוסיפה עוד כל מיני צעירים ארוכים וסימפטיים (באנטם), ודהרה כל הדרך למקום החמישי במזרח תחרותי להפליא. מחיאות כפיים ליוג'ירי, נרס וכל החבורה על עונה שאפשר וצריך ללמוד בבתי הספר. פטור בלא כלום אי אפשר וננזוף בהם על כך שכתוצאה מכך הבחירה שלהם, שעוברת אלינו, תהיה רק הבחירה ה-20, אבל עדיין קבוצה סימפטית להפליא ובהצלחה בסיבוב הראשון נגד פילי.

אורלנדו מג'יק 125 (22- 60) – מיאמי היט 111 (53- 29)

אורלנדו, כפי שצפה הפריוויו, גברו, בערמומיותם הרבה, על ההיט המנומנמים, אבל לא שילמו על כך שום מחיר היות שנותרו עם המאזן השני מהסוף בליגה. מו במבה, שמפגיז במשחקים האחרונים, הוביל עם 21 נק', ווגנר סיניור הוסיף 11 ריב', ומיודענו מרקל פולץ הפציץ עם 15 אס'. מיאמי ניצלו את משחק האימון על מנת להכניס לעניינים את אולדיפו – 40 נק', 10 ריב' ו-7 אס', והאמת שבצדק כי אם הוא כשיר, וזה חתיכת אם, ואם הוא בכושר, וזה גם חתיכת אם, הוא בהחלט יכול לתת להם עוד חתיכה לפאזל שיהיה קשה ליריבות לנצח.

לאן הולכים מכאן? אורלנדו לדראפט, כרגיל, אבל אני בתחושה שזה יהיה הדראפט האחרון שלהם בצמרת לשנים הקרובות – הצטבר שם לא מעט כשרון, ואין סיבה שלא יתחילו לטפס למעלה. מיאמי לקבוצה שתסיים שמינית בליגה, כלומר שניה בפלייאין, כלומר ברוקלין או קליבלנד או שרלוט או אטלנטה, ובהנחה, סבירה, שזו לא תהיה ברוקלין, היא לא אמורה להיתקל בקשיים מיוחדים מול קליבלנד הפצועה, אטלנטה המדשדשת, או שרלוט הצעירה. ועדיין, יש לשמור על עירנות, כמו שגילו הניקס ופילי בעונה שעברה, אטלנטה יכולה להפתיע, וגם שרלוט יודעים כדורסל. נראה.

פילדלפיה סבנטי סיקסרס 118 (51- 31) – דטרויט פיסטונס 106 (23- 59):

הסיקסרס היו צריכים לנצח, אז הם ניצחו. הפיסטונס, שדווקא השתפרו בחצי השני של העונה, היו צריכים להפסיד, אז הם הפסידו. שייק מילטון עם 30 נק', טוביאס עם 6 אס', ואפילו דיאנדרה ג'ורדן, עם 8 ריב' הובילו את הסיקסרס. לוקה גרזה, עם 20 נק' ו-10 ריב' ("אמא, עשיתי דאבל-דאבל!!!") הוביל את דטרויט, ומישהו בשם סאבן לי סייע בעדו עם 8 אס', אבל גם תרם לסיקסרס 7 איב'.

לאן הולכים מכאן? הסיקסרס לסדרה מול טורונטו, עם יתרון ביתיות, זה אולי עדיף על לקבל את ברוקלין, אבל פחות טוב מלקבל את שיקגו בכושרה הנוכחי, ולהערכתי בהחלט תהיה סדרה מאתגרת. הפיסטונס הולכים לדראפט, עם סיכויים מצוינים להוסיף עוד חתיכה משמעותית לפאזל הצעיר שלהם, וגם אם מוקדם לקבוע, גם הם לא יבקרו באזורים האלה בשנים הקרובות. תיבחרו נכון חברים.

מינסוטה טימברוולבס 120 (46- 36) – שיקגו בולס 124 (46- 36)

מיניסוטה הפסידו, הבולס ניצחו, ולא ברור שזה משנה אם המצב היה הפוך, אבל שיקגו שמחה לקבל חזרה את פטריק וויליאמס המדובר, שכמעט לא שיחק העונה, קלע 35 נק', ואם הוא יצליח לסייע לה בפלייאוף זה יהיה מצוין. טרוי בראון ג'וניור הוביל בריב' ואיו דסונומו החביב קיבל תזכורת שהוא עדיין צריך לעבוד על יכולת ניהול המשחק שלו, כמסר 6 אס' על 7 איב'. כל מיני שחקנים שיחקו בשורות מיניסוטה, נציין רק את גרג מונרו עם 5 אס' (?) כדי להסביר שזה לא היה משחק רגיל.

לאן הולכים מכאן?

מיניסוטה לארח את הקליפרס במשחק 7-8 בפלייאין. זה לא בלתי אפשרי שינצחו, אבל גם ההפך לא יפתיע כלל וכלל, ונראה לי שיהיה משחק טוב. אם תנצח תזכה בלפחות 4 משחקים מול ממפיס הלוהטת ומגוון הזדמנויות לפוסטרים עם מוראנט, משהו שאפשר יהיה להראות לנכדים יום אחד. אם תפסיד תזכה במשחק מול השקנאים או הספרס על הזכות לקבל סוויפ, או לכל היותר ג'נטלמני, מפיניקס. ועדיין, עונה יפה למיניסוטה והם בכיוון הנכון.

שיקגו תפגוש את מילוואקי. מבאס, אבל הפציעות הרבות והירידה בכושר בחצי השני של העונה, גם אם לא הוציאו אותם מהפלייאוף, זימנו להם הגרלה קשה במיוחד. לפחות יצברו קצת ניסיון ויחזרו, בשאיפה, טובים יותר ויציבים יותר בעונה הבאה.

דאלאס מאבריקס 130 (52- 30) – סאן-אנטוניו ספרס 120 (34- 48)

המשחק עצמו, תסלחו לי, לא כל כך משנה, וכבר עוד מעט שמונה וצריך להתחיל את היום, אז רק נגיד שדונצ'יץ' נפצע, ודאלאס תקווה מאד שזה לא משהו רציני שישפיע על הסדרה מול יוטה, כי אם כן, גם יתרון הביתיות של דאלאס בסדרה לא בהכרח יעזור. הספרס סיימו את העונה בפלייאין, ועם פוטנציאל גבוה לבחירה ה-9. האם יצליחו לנצח את השקנאים/מיניסוטה/קליפרס בשני המשחקים הבאים? לטוב ולרע להערכתי זה אפשרי, ואז הם אלה שיזכו בסוויפ מול פיניקס, נוסח 2018 כשפיניקס בתפקיד הלוחמים. אפשר לוותר בסולם מאנו, אבל יאללה, נראה מה יהיה בפלייאין.

ניו-אורלינס פליקנס 107 (37- 45) – גולדן סטייט ווריורס 128 (53- 29)

41 נק' של יקיר המערכת, קליי תומפסון הראשון לשמו, לא הותירו לשקנאים שום סיכוי, סיכמו עונה עתירת תהפוכות של הלוחמים שהמשכה בסדרה שיהיה תענוג לצפות בה מול יוקיץ' וחבר מרעיו. השקנאים יארחו את הספרס במשחק 9-10 במערב, שבו, להערכתי, כל תוצאה אפשרית.

דנבר נאגטס 141 (48- 34) – לוס אנג'לס לייקרס 146 (33- 49)

הלייקרס ניצלו את העדרותם של הקשישים והפצועים על מנת להכות את דנבר בקולורדו. מונק וריבס בשיאי קריירה של 41 ו-31 נק' בהתאמה, יזכרו את המשחק האחרון של עונה שירצו לשכוח. דנבר, כאמור, תפגוש את הלוחמים ותרפרש כל דקה את האתר "האם ג'מאל מארי בריא כבר דוט קום" בתקווה לקבל תשובה חיובית בזמן.

הלייקרס, כך על פי הזמזום של ווג' במובייל שלי לפני דקה, יודיעו ביום שני לפרנק ווגל על סיום תפקידו בקבוצה. ראשית, אבקש להודות ללייקרס על כך שהודיעו לי לפני שהודיעו לו, בכל זאת, אני צריך להכין את עצמי לאירוע, בעוד שהארגז שלו, קרוב לוודאי, כבר מוכן. מאד מתחשב מצידם. שנית, אטען שמדובר בצעד טבעי, מתבקש ועם זאת מטופש ומטעה, כי המהלך הזה לא ישנה, ואולי ימשוך תשומת לב, מבעיות קשות ביותר של הלייקרס, שאינן קשורות למאמן ולוא ברמז. לא יודע מה יהיה בלייקרס, אבל דבר אחד בטוח – "יהיה שמייח".

פורטלנד טרייל בלייזרס 80 (27- 55) – יוטה ג'אז 111 (49- 33)

פורטלנד סיימה עונת טנקינג, ראשונה מזה עידנים, עם סיכויים טובים לבחירה ה-6. אאל"ט בפעם האחרונה שבחרו בבחירה הזו מצאו אחד, דמיאן לילארד שמו, והם בהחלט ישמחו לקבל משהו דומה גם הפעם. יוטה מגיעה לפלייאוף, כדרכה בקודש, ומהמקום ה-5, ואולי דונצ'יץ' פצוע, אבל איכשהו המחזורים האחרונים, השמועות, ולדעתי גם הפציעה של אינגלס, גרמו לכך שקשה לומר שהעונה הזו היא עונה טובה עבורם. מצד שני, עונות טובות עבורם הסתיימו בדרך כלל בסיבוב הראשון, אז אולי דווקא החמיצות הזו תיצור אצלם איזה קילר אינסטינקט שהיה חסר? ביוטה בהחלט יקוו שגם אם זה "הריקוד האחרון" של הקבוצה הנוכחית, שהוא יסתיים בדומה לאוריגינל. זה יהיה סיפור יפה ובסיס טוב לסדרה בנטפליקס.

כתבנו בפורטלנד, אורן מנור, היה במשחק ובמסיבת העיתונאים שאחריה, ואנחנו נצרף כמה סרטונים שהוא צילם ממסיבת העיתונאים של אנשי הג'אז:

לוס אנג'לס קליפרס 138 (42- 40) – אוקלהומה סיטי ת'אנדר 88 (24- 58)

הקליפרס, כאמור, נערכים למיניסוטה, פול ג'ורג' חזר, יש שמועות על קוואי, והם קבוצת פלייאוף טובה, אז האמפליטודה של התרחישים שלהם בהחלט רחבה. אוקלהומה, בעונה נוספת של טנקינג אכזרי תנסה לקוות שהפעם המזל יאיר לה פנים (בעונה שעברה קיבלה רק את הבחירה ה-6, למרות שאם תשאלו אותי, בחרה בה מצוין), ותוסיף עוד חתיכה לפאזל, ובכל מקרה, עם כל הבחירות של פרסטי גם הקיץ בוודאי תהיה באוקלהומה חגיגה בפרונט אופיס, וצריך לקוות שהדברים יתחילו להשפיע גם על התוצאות על הפרקט.

פיניקס סאנס 109 (64- 18) – סקרמנטו קינגס 116 (30- 52)

"וואלה, ניצחנו את פיניקס", עדכן אוהד סקרמנטו אחד את חברו. "מה לדעתך זה אומר?", תהה החבר המופתע. "כנראה ששום דבר", הודה האוהד. "אז לאן אנחנו הולכים מכאן?", שאל החבר. "לאן שאנחנו תמיד הולכים", הסביר האוהד. "אבל… לאן אנחנו תמיד הולכים?" הקשה החבר. "לא יודע", הודה האוהד, "אבל אולי כשנגיע התמונה תתבהר".

פיניקס סאנס, גבירותי ורבותי, סיימה את העונה הסדירה הטובה בתולדותיה, ונערכת לפלייאוף שיסתיים רק ב…… (עימכם הסליחה – המשפט הושלם רק לאחר סגירת הגיליון)